מהו טיפול קוגניטיבי – התנהגותי ?

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) הינו שיטת טיפול מבוססת מחקר שנמצאה יעילה מאוד במגוון רחב של בעיות נפשיות.

בבסיס שיטת הטיפול קוגניטיבי – התנהגותי נמצאת הטענה כי הפרשנות שאנו נותנים לאירועים אשר קוראים בסביבה היא זו המשפיעה על הרגש שנחוש, על תגובתנו הפיזית ועל ההתנהגות. בטיפול זה, המטפל ינסה לאתר את החשיבה הגורמת לחוסר יעילות עבור המטופל, ידריך ויכוון אותו אל עבר פתרונות אפקטיביים והגיוניים יותר.

בעזרת משימות ייחודיות, המטופל יתאמן על שינוי התנהגותי וקוגניטיבי שממנו יפיק עזרה ותועלת אישית.

בטיפול קוגניטיבי – התנהגותי, יש חשיבות רבה ליחסים בין המטפל למטופל. אלו מושתתים על שיתוף פעולה מלא ביניהם כשהמטפל אחראי לצייד את המטופל בכלים שימושיים להתמודדות עם בעייתו ואילו המטופל אחראי להשתמש ולהתאמן בהם.

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי הינו קצר-מועד, ממוקד בפתרון הבעיה, ממוקד בהווה, מדיד ומלווה בשאלונים. המטפל משתמש בפרוטוקולים מדעיים ומוכנים מראש, אותם הוא מתאים באופן ספציפי למטופל. עם הזמן, המטופל הופך להיות המטפל של עצמו.

מהן הבעיות שניתן לטפל בהן בעזרת טיפול קוגניטיבי – התנהגותי ?

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי הוכח כיעיל מחקרית ב:

  • הפרעות חרדה שונות : חרדת בחינות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית – כפייתית (OCD), פוביות ספציפיות, הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעת חרדה כללית.
  • הפרעות מצבי רוח : דיכאון חד-קוטבי ודו-קוטבי.
  • הפרעות אכילה : השמנת יתר, אכילה כפייתית ובולימיה.
  • הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
  • בעיות התנהגות שונות : אוטיזם, PDD, אספרגר, בעיות משמעת.

במה עוסק טיפול קוגניטיבי – התנהגותי ?

  • לימוד מיומנויות חברתיות
  • פתרון בעיות
  • שליטה בכעסים
  • הדרכה הורית
  • הצבת גבולות והטלת משמעת
  • אסרטיביות
  • התמודדות עם חרדת בחינות
  • פחדים וחרדות שונות
  • ויסות רגשי
  • בניית תכניות התנהגותיות ייחודיות
  • קידום כישורי אינטראקציה בין-אישיים
  • קידום למידה עצמאית
  • חשיבה חיובית
  • הערכה עצמית
  • יחסי אחים
  • התמודדות עם גירושים ואבל
  • תוקפנות
  • התמודדות עם מעברים
  • חינוך לעצמאות ולניקיון
  • שמירה על הישגים
  • ועוד..
לפרטים נוספים ולקביעת מועד טיפול קוגניטיבי – התנהגותי בגבעתיים,
צרו עמנו קשר בטל' 03-5730282 או דרך דף "יצירת קשר" בתפריט העליון.

טיפול בחרדה

כשמדובר בטיפול בילדים שלנו, כולנו רוצים לעשות את הדבר הנכון. כשזה נוגע לטיפול בחרדה, הדבר הנכון הוא מה שעובד הכי טוב עבור הצרכים של ילדך. עם טיפול יעיל, הפרוגנוזה עבור הפרעות חרדה היא טובה מאוד, אך כשאינה מטופלת כראוי, הפרעת החרדה תהפוך למשביתה יותר לאורך זמן.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – התערבות פעילה ממוקדת במיומנויות – הוא הטיפול המועדף בחרדה, עם הוכחות מחקריות מרביות של הצלחתו המתמשכת עם ילדים. ילדים בעלי שיעור תגובה חיובית של 70-80% לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) וההישגים נשמרים לאורך זמן.

טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT)

מדובר בלמידת ילדים לקרוא תיגר על מחשבות החרדה שלהם וההבנה של סיטואציות, במקום לקבל מחשבות חרדה כאמת. טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) מעודד ילדים ליצור גרסאות מציאותיות יותר של מצבים ואת יכולתם להתמודד עמם. מוכנים עם חשיבה חדשה, ילדים באופן הדרגתי מתמודדים עם מצבי הפחד שלהם על ידי שבירת האתגרים לחלקים קטנים יותר שניתן לנהל. במשך הזמן, ילדים מסוגלים להתחבר מהר יותר לפרשנויות לא-חרדתיות של סיטואציות ולהבין שהימנעות ממצבים מפחידים, רק מחמירה את המצב, במקום זאת הדרך היחידה להתגבר על חרדה היא להתמודד איתה פנים אל פנים ולגשת למצבים עד שמתרגלים אליהם.

שאלות נפוצות

באיזה גיל יכול ילד להשתתף בטיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) ?

פרוטוקולי מחקר תיעדו שטיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) יעילים אצל ילדים צעירים עד כדי גיל 8. עם הכוונה הורית נכונה, ילדים צעירים בני 2 או 3 יכולים ללמוד איך להשתמש בדיבור עצמי להפחתת חרדה (באמצעות בובות תיאטרון או בובות כמודלים) בהרפיה וכן בחשיפה הדרגתית, אפילו אם מנקודת תצפית בזרועות ההורים.

האם יש השפעות מזיקות לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) ?

אין תופעות לוואי לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT). הסיכון הגדול ביותר הוא שמשפחות עשויות לנשור בטרם עת אם המטרות שמוגדרות גבוהות מדי, או שהטיפול מתקדם מהר יותר מכפי שהילד מוכן, או אם ההורים אינם מסוגלים לעקוב אחרי חשיפות בבית.

כמה זמן טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) אורך וכמה מהר אני צריך לראות תוצאות ?

ילדים בדרך כלל מתחילים להראות תגובה לטיפול תוך 4-6 מפגשים. פרוטוקולי מחקר אופייניים כרוכים ב-16-20 מפגשים. במסגרת קלינית, 4-6 חודשים של טיפול הינם הממוצע, עם תקופות של פגישות מואצות כדי לשמור על הישגים ולהקטין את הסיכון לנסיגות.